פסק-דין בתיק ב"ל 2523-08

1.         בפני תביעה לתשלום גמלת אבטחת הכנסה  אשר הוגשה לנתבע ביום 1.2.07 .

להלן עיקר העובדות והשתלשלות העניינים :      

2.         אין חולק שהתובעת קבלה  גמלת הבטחת הכנסה מהנתבע לסירוגין, בין השנים  1993 ועד    2001.

3.         התובעת הגישה תביעה לתשלום מזונות בבית הדין השרעי, אשר חייב את בעלה של התובעת ביום 2.11.06, לשלם לה ולארבעת ילדיה, דמי מזונות בסך כולל של 3200 ש"ח .

4.         ביום 16.11.06, הגישה התובעת בקשה לתשלום מהנתבע, על פי חוק המזונות (והבטחת תשלום), תביעתה נדחתה בשל מגורים משותפים עם החייב במזונות .

5.         ביום 18.12.06, שלח ב"כ של התובעת מכתב אל הנתבע, במסגרתו הוא כובל על דחיית התביעה של  התובעת מכוח החוק המזונות, היות ולטענתו למרות המגורים המשותפים, הבעל אינו דואג לצרכי משפחתו ואינו זן ומפרנס את אשתו וילדיו.

            ביום 28.12.06, שלח הנתבע מכתב תשובה לב"כ התובעת, אליו צורף מכתב אשר נשלח באותו היום לתובעת ,בו מודיע לה הנתבע, כי יש באפשרותה להגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, לצרף את המסמכים הנדרשים ולפעול על פי ההנחיות הרשומות בטופס.

6.                  ביום 1.2.07- התובעת הגישה תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מהנתבע (נ/1) - תביעה זו נדחתה על ידי הנתבע, בשל אי התייצבות בלשכת התעסוקה.            

הנתבע הציג מכתב אשר נשלח לתובעת לטענתו, ביום 6.3.07 , המודיע לה על דחיית תביעתה.

התובעת טוענת כי לא קבלה את מכתב הדחיה, ומנגד טוען הנתבע, ששלח את המכתב בדואר רשום ואף הציג את האישור למשלוח המכתב בדואר  . סוגיה זו תידון בהמשך פסק הדין.

7.         ביום 21.1.08, התובעת הגישה תביעה נוספת לקבלת הבטחת הכנסה (נספח ד' להודעת הנתבע), במסגרתה  הצהירה התובעת כי היא בהליכי גירושים עם בעלה, והם חיים בפירוד  מיום  1.8.07 , וכי יש פסק דין המחייב את בעלה לשלם לה ולילדיה דמי מזונות בסך 3200 ש"ח , אולם דמי המזונות לא משולמים לה .

8.         ביום 16.3.08 , הנתבע הודיע לתובעת כי תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה נדחית, משום שדמי המזונות שהיא מקבלת עולה על שיעור הגמלה החודשית מהבטחת הכנסה לו הייתה מקבלת. בנוסף ציין הנתבע במכתבו, כי לא התייצבה בלשכת התעסוקה כנדרש בחודשים 1-2/08 , ולא הוכחה עילת זכאות אחרת. עוד נרשם במכתב הדחיה , כי יש באפשרותה לפנות למחלקת מזונות לבדיקת זכאותה לתשלום מזונות .

9.         ביום 3.4.08, התובעת הגישה תביעה חוזרת לדמי מזונות  ,במסגרתה הצהירה התובעת, כי היא חיה בנפרד מבעלה מיום 1.8.07 . תביעתה אושרה, ובגין החודשים 8/07 עד 4/08 קיבלה התובעת סך של 25,413 ש"ח .

10.        ביום 27.5.08 בחלוף כחודש ימים בלבד, הודיע הנתבע לתובעת, כי בבדיקה חוזרת שערך, נמצא כי יש לדחות את תביעתה לדמי מזונות החל מיום 1.8.07 ,בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק ההסדרים לשנת 2002 , היות ואבי ילדיה החייב במזונות- לא היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות, או ב- 24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין למזונות. שכן החייב  במזונות מחזיק בתעודת זהות ארעית שפג תוקפה בתאריך 20.8.04 .

11.        ביום 30.5.08, הנתבע שלח לתובעת מכתב נוסף, בו הוא מודיע לתובעת כי עליה להחזיר את כל הכספים אשר קבלה בטעות מהנתבע, מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), החל מיום 2.11.06, בסך כולל של 28,280 ש"ח .

12.        ביום 16.6.08,  הנתבע שלח מכתב לתובעת, בו הוא מודיע  לה על  אישור תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 3/08 , היות ובחודשים 1-2/08 לא התייצבה בלשכת התעסוקה, תביעתה לחודשים אלה נדחית  .    

13.        יצוין כי, הנתבע קיזז את יתרת הזכות שעמדה לזכות התובעת בסך 9,841 ש"ח מיתרת החוב שלה אצלו. (ראה נספח 20 לתצהיר התובעת), וביום 27.6.2010, התובעת לא נותרה חייבת לנתבע סכום כלשהו (ראה עמ' 14 שורה 33 לפ')

להלן עיקר טענות הצדדים:

14.        התובעת טוענת, כי אין לדרוש ממנה להחזיר את הכספים אשר שולמו לה, ובנסיבות העניין, לאשר את התביעה לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית החל משנת 2006 , או לכל הפחות מ-1.8.07, תוך הסדרת הנושא דרך שתי המחלקות , והכל במטרה למצוא פתרון הולם והוגן לבעיה שנוצרה-לאחר דחיית התביעה בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום).